דף הבית

ההוכחות

מאת נחום מרקובפורסם עודכן

למותג הזה יש שתי טענות: לאכול את המזון שבני אדם בנויים לו, ולהתאמן חזק עשרים דקות בשבוע. בעמוד הזה אנחנו מראים את העבודה. חמש הקטגוריות הראשונות למטה בודקות את מה שאנחנו אומרים על אוכל. השישית בודקת את האימון.

כל כרטיס הוא טענה אחת, עם הנתון שהיא נשענת עליו ותווית שאומרת כמה הראיות חזקות. פתחו כרטיס כדי לקבל את ההסבר המלא, את מה שאנחנו מודים בו, וקישורים לכל מחקר, כדי שתוכלו לבדוק אותנו בעצמכם.

המדע

מה הגוף שלכם באמת מסוגל לספוג, במדידה.

יש ויטמין שאי אפשר לקבל מצמחים בכלל.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

אפסויטמין B12 פעיל בכל מזון צמחי

להעמיק

ויטמין B12 לא קיים בצורה פעילה באף מזון צמחי. ה-B12 שבספירולינה ובתוספים דומים הוא בעיקר פסאודו-B12, שאינו פעיל בגוף האדם. תזונה שדורשת כמוסה כדי למנוע נזק נוירולוגי אומרת משהו על עצמה.

מקורות

ויטמין A שבגזר הוא עדיין לא ויטמין A.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

עדיין לאבצמחים יש בטא-קרוטן, שהגוף עוד צריך להמיר

להעמיק

בצמחים יש בטא-קרוטן, שהגוף צריך להמיר. ההמרה ממזון אמיתי גרועה בהרבה מההנחה הישנה, ושני וריאנטים גנטיים נפוצים מקטינים אותה עוד. חלק גדול מהאנשים ממירים גרוע ואין להם מושג. בכבד, בחלמון, בחמאה ובשמנת יש רטינול, הצורה המוכנה, בלי שלב המרה.

מקורות

סופגים פי שניים עד שלושה יותר ברזל מתזונה שכוללת בשר.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

14 עד 18%ספיגת ברזל בתזונה מעורבת, מול 5 עד 12% בתזונה צמחונית

להעמיק

אלה נתונים לתזונה שלמה, מהמאמר שעליו בנויים ערכי הייחוס. פיטאט, פוליפנולים וסידן חוסמים את צורת הברזל הצמחית, והם בדרך כלל באותה ארוחה. הוספת בשר לארוחה צמחית מצילה את המינרלים שבארוחה הצמחית. ההפך לא קורה.

מקורות

איכות חלבון היא לא המספר שעל התווית.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

הגרמים משקריםמה שקובע הוא פרופיל חומצות האמינו וכמה מהחלבון נעכל

להעמיק

מה שקובע הוא פרופיל חומצות האמינו וכמה מהן שורדות את העיכול. האומות המאוחדות החליפו את שיטת הניקוד הישנה בדיוק בגלל שהיא החניפה לחלבון הצמחי. בתקן הנוכחי, חלב ומי גבינה עוברים את הרף וחיטה מקבלת את הציון הנמוך ביותר, עם סויה ואפונה באמצע. גרם מול גרם, חלבון מהחי גם מייצר תגובת בניית שריר גדולה יותר.

מקורות

כמעט כל חומר הדברה שאתם אוכלים נוצר על ידי הצמח, לא רוסס עליו.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

99.99%שיעור חומרי ההדברה בתזונה, לפי משקל, שהצמחים מייצרים בעצמם

להעמיק

צמח לא יכול לברוח, ולכן הוא מגן על עצמו בכימיה: אוקסלטים, לקטינים, פיטאטים, גויטרוגנים, גליקואלקלואידים. המדען שפיתח את בדיקת המעבדה התקנית למוטגניות כימית חישב ש99.99 אחוז במשקל מחומרי ההדברה בתזונה האנושית מיוצרים על ידי הצמחים עצמם. זו ביולוגיה צמחית רגילה. היא פשוט נעדרת מהשיחה על מה כדאי לאכול.

מה אנחנו מודים בו

רוב האנשים מתמודדים היטב עם כמויות רגילות של ירקות, ולחלק מהתרכובות האלה יש תועלת אמיתית במינונים נמוכים. אנחנו לא אומרים שירקות הם רעל. אנחנו אומרים שהם אופציונליים, שהם לא חינם, ושהדרך היחידה לדעת איך הגוף שלכם מגיב היא להוציא אותם לשבועיים ולראות.

מקורות

הרפואה המרכזית כבר מטפלת בבעיות מעיים על ידי הוצאת צמחים.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

כבר הפרקטיקההטיפול המקובל בתסמונת המעי הרגיז מוציא פחמימות צמחיות מסוימות

להעמיק

הטיפול המקובל בתסמונת המעי הרגיז הוא תזונה שמוציאה פחמימות צמחיות מסוימות, כפי שהודגם בניסוי האכלה מבוקר. במחקר נפרד, מטופלים עם עצירות ממושכת השתפרו כשהסיבים הופחתו, ביחס לכמה הוצא. כמעט אף אחד לא שם לב למה שזה אומר.

מה אנחנו מודים בו

הראיות על סיבים בכללן טובות יותר משהיינו רוצים: סקירות גדולות מוצאות קשר עקבי בין צריכת סיבים גבוהה לסיכון מחלה נמוך יותר. בגלל זה ההנחיה שלנו היא בדיקה אישית של שבועיים ולא כלל לכולם.

מקורות

ההיסטוריה

איך בני אדם באמת אכלו, במשך שני מיליון שנה.

בודקים עצמות של בני אדם קדומים והן נקראות כמו של טורף.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

כמו זאבאיפה כימיה של עצם ממקמת ניאנדרטלים בשרשרת המזון

להעמיק

איזוטופים של חנקן מתרכזים כשעולים בשרשרת המזון, ולכן הכימיה של העצם ממקמת את בעליה בשרשרת בלי לנחש. כל דגימה של ניאנדרתלים שנבדקה בכל תפוצתם חזרה בקצה העליון של שרשרת המזון, לצד זאבים וצבועים, כשכל החלבון בתזונה או רובו הגיע מיצורים גדולים אוכלי עשב. מחקר מאוחר יותר שהשתמש בחומצות אמינו בודדות אישר זאת ושלל את הטענה שסביבה חריגה יכולה לזייף את התוצאה.

מקורות

כמעט שלושה רבעים מחברות הלקטים-ציידים חיו בעיקר על חיות.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

73 מתוך 100חברות שלקחו את רוב מזונן מחיות, מתוך 229 שנבדקו

להעמיק

חוקרים עברו על התיעוד האתנוגרפי של 229 חברות לקטים-ציידים. 73 אחוז מהן קיבלו יותר ממחצית המזון מחיות. פחות מ-14 אחוז קיבלו יותר ממחצית מצמחים. התבנית שבתוך הנתונים היא העיקר: צריכת הצמחים עלתה ליד קו המשווה וירדה ליד הקטבים, כלומר עקבה אחרי מה שהיה זמין ולא אחרי מה שהועדף. צמחים היו הגיבוי.

מקורות

הטיעון האקדמי הוא שישבנו בראש שרשרת המזון כל אותו זמן.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

שני מיליון שנהכמה זמן, לפי הטיעון, הסוג שלנו אכל כטורף עליון

להעמיק

סקירה שעברה שיפוט עמיתים אספה בערך 25 קווי ראיות עצמאיים, מחומציות הקיבה ואגירת השומן ועד צורת מערכת העיכול, חומצות מרה, שחיקת שיניים, איזוטופים וארכיאולוגיה. המסקנה: הסוג שלנו החזיק ברמה טרופית של טורף-על במשך כשני מיליון שנה, כשמזון צמחי עלה רק בשלב מאוחר, כשהחיות הגדולות נעלמו. הכלים הראשונים שבני אדם יצרו היו לחיתוך בשר מעצם ולשבירת עצם כדי להגיע לשומן שבתוכה.

מקורות

ב-1928 חוקר ארצות אכל בשר בלבד במשך שנה, תחת מעקב רופאים.

מרמז: מחקר קטן, סקר, תיעוד היסטורי, או הסקה מעקרונות ראשונים.

שנה שלמהעל בשר, שומן, איברים ומח עצם בלבד, תחת השגחה רפואית

להעמיק

ויליאמור סטפנסון חי שנים על תזונה מהחי בלבד בארקטי ולא האמינו לו, ולכן התנדב לניסוי בפיקוח. הוא ועמית אכלו רק בשר, שומן, איברים ומוח עצמות במשך שנה שלמה, כשההתחלה הייתה באשפוז בבית החולים בלוויו. בלי צפדינה, בלי מחלת חוסר, עם תפקוד כליות תקין. בתיעוד שלו הוא מדגיש שהתזונה עבדה רק עם מספיק שומן, ושבשר רזה בלבד גרם למחלה.

מה אנחנו מודים בו

שני אנשים. זה מקרה בוחן היסטורי בפיקוח רפואי, לא ניסוי, ואנחנו לא מציגים אותו כניסוי.

מקורות

כשהחקלאות החליפה את הציד, שלדי האדם נעשו גרועים יותר.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

נמוכים וחוליםמה שרואים בשלדים לאורך המעבר לחקלאות דגנים

להעמיק

התיעוד השלדי לאורך המעבר לחקלאות דגנים מראה גובה מופחת, יותר מחלות שיניים ויותר סימנים של עקה תזונתית. החקלאות ניצחה כי היא האכילה יותר אנשים לדונם, לא כי היא האכילה אותם טוב יותר. זו אחת העובדות השימושיות ביותר כאן, והיא לא שנויה במחלוקת בין אנשים שחוקרים עצמות.

מקורות

בני אדם אכלו גם צמחים, וסיפור האינואיטים חלש ממה שחושבים.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

הערה כנהשני מקומות שבהם אנחנו מתקנים את הצד שלנו בוויכוח

להעמיק

אנחנו לא טוענים שאף אחד לא אכל צמח. יש גרגרי עמילן על אבני ריחיים עתיקות ופקעות חרוכות במדורות עתיקות, וההדזה של היום אוכלים הרבה דבש ופקעות לצד בשר. הטענה שלנו היא על פרופורציה וקדימות. גם הוצאנו משימוש את הטיעון המקובל על האינואיטים: הטענה שלאינואיטים בגרינלנד כמעט לא היו מחלות לב לא שורדת את נתוני התמותה, ויש להם התאמות גנטיות לתזונה הזו שלרוב האנשים אין.

מקורות

מאה השנים האחרונות

שתי עקומות, והן אותה עקומה.

ההשמנה בקרב מבוגרים כמעט שילשה את עצמה בשישים שנה.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

מ-13% ל-42%מבוגרים אמריקאים עם השמנה, מתחילת שנות ה-60 עד היום

להעמיק

בתחילת שנות השישים כ-13 אחוז מהמבוגרים בארצות הברית היו בהשמנה. היום מדובר בכ-42 אחוז. סוכרת מאובחנת עלתה מפחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה ב-1958 לכ-38 מיליון איש, ועוד 98 מיליון בטרום-סוכרת. הגנום האנושי לא השתנה בשישים שנה.

מה אנחנו מודים בו

קריטריוני האבחון לסוכרת השתנו באותה תקופה. השינוי בקריטריונים לא מתחיל להסביר עקומה בצורה כזו, אבל הוא אמיתי ואנחנו אומרים את זה.

מקורות

רק כמבוגר אחד מתוך שמונה בריא מטבולית.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

כ-12%שיעור המבוגרים בארה"ב שעומדים בכל חמשת מדדי הבריאות המטבולית

להעמיק

לפי חמשת הקריטריונים המקובלים בסקר לאומי, בערך שבעה מבוגרים מתוך שמונה נכשלים בבדיקה מטבולית בסיסית. זו לא אוכלוסייה שיש בה כמה חולים. זו אוכלוסייה שבה הבריאות הפכה לחריג, ואירוע לב היה ב-1912 מקרה שהיה שווה לפרסם עליו מאמר.

מקורות

כשקיבלו מזון מעובד, אנשים אכלו 500 קלוריות יותר ביום בלי לשים לב.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

500 קלוריותנאכלו יותר ביום על מזון מעובד, במחלקה מטבולית סגורה

להעמיק

זה המחקר החזק ביותר כאן, וזו לא קורלציה. חוקרים החזיקו מבוגרים במחלקה מטבולית במשך ארבעה שבועות והאכילו אותם מזון אולטרה-מעובד מול מזון לא מעובד, כשהקלוריות המוצעות, הסוכר, השומן, הסיבים והמאקרו זהים. בתזונה המעובדת אנשים אכלו מעצמם כ-500 קלוריות יותר ביום והעלו במשקל. במזון האמיתי הם ירדו. אותם אנשים. אותן קלוריות זמינות.

מקורות

צריכת שמני זרעים עלתה ביותר מפי אלף במאה אחת.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

פי 1,000עלייה בשמן סויה הזמין לאדם לאורך המאה ה-20

להעמיק

לפני 1911 כמעט אף אחד בעולם לא אכל שמן זרעים מופק, כי הייצור שלו דורש מכבשים תעשייתיים וממס כימי. זה לא מזון שאפשר להכין במטבח. הזמינות המוערכת של שמן סויה עלתה אחר כך ביותר מפי אלף במהלך המאה העשרים. כשניסויים סוף סוף בדקו החלפת שומן רווי בשמן זרעים, הם הורידו כולסטרול ולא הצילו חיים; באחד הניסויים שהנתונים שלו שוחזרו, קבוצת ההתערבות מתה בשיעור גבוה יותר.

מה אנחנו מודים בו

נתוני הצריכה מבוססים על היעלמות מזון, כלומר הם מודדים זמינות ולא מה נכנס לפה. אנחנו מסמנים אותם ככה.

מקורות

הם לא סתם מתו צעירים. הילדות הייתה קטלנית; הבגרות הייתה ארוכה.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

68 עד 78שנים שחיו לקטים-ציידים ששרדו את הילדות

להעמיק

זו ההתנגדות שכולם מעלים, ויש לה תשובה אמיתית. תוחלת החיים ההיסטורית נגררת למטה כמעט כולה בגלל מוות של תינוקות וילדים. באיחוד נתוני הדמוגרפיה של לקטים-ציידים, למי ששרד את הילדות תוחלת החיים הטיפוסית מגיעה לכ-68 עד 78. היו להם סבים וסבתות. מה שהרג אותם היה זיהום, פציעה, לידה, טריפה ותאונה, כלומר בדיוק מה שתברואה, אנטיביוטיקה וניתוחים פתרו.

מקורות

לאוכלוסייה לא-תעשייתית שחיה היום יש העורקים הנקיים ביותר שנמדדו.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

אפס הסתיידותהסתיידות עורקים אצל 65% מבני הצ׳ימאנה מעל גיל 75

להעמיק

אנחנו לא צריכים להסיק מעצמות. חוקרים סרקו ב-CT 705 מבוגרים מבני הצ'ימאנה בבוליביה ומצאו את שיעור מחלות העורקים הכליליים הנמוך ביותר שנרשם באוכלוסייה כלשהי. בקרב בני 75 ומעלה, ל-65 אחוז היה אפס הסתיידות עורקית, מול כ-5 אחוז אצל אמריקאים מקבילים. הגיל הוא לא מה שגורם לזה.

מה אנחנו מודים בו

הצ'ימאנה אוכלים תזונה עתירת פחמימות ודלת שומן ופעילים פיזית כל היום, ולכן זו לא הוכחה לצלחת שלנו. זו הוכחה לכך שאוכלוסייה שאוכלת מזון לא תעשייתי ומזיזה את הגוף לא מקבלת את המחלה שאנחנו מתייחסים אליה כחלק בלתי נמנע מהזדקנות. בנפרד, סריקות CT של 137 חנוטים עתיקים כן מצאו טרשת עורקים בארבע אוכלוסיות טרום-תעשייתיות, ולכן זו גם לא תופעה מודרנית בלבד.

מקורות

חוקי הטבע

הסתכלו על הציוד שקיבלתם, ותעבדו אחורה.

פרה צריכה ארבעה תאי קיבה כדי לחיות על צמחים. לכם יש אחד.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

ארבע מול אחתתאי קיבה שפרה צריכה כדי לחיות על צמחים, מול האחד שלכם

להעמיק

פרה מחזיקה מזון 40 עד 70 שעות, מעלה אותו חזרה ולועסת שוב, ובכל זאת לא מסוגלת לעכל עשב בעצמה. אף יונק על פני הכדור לא מייצר את האנזים שמפרק תאית. הפרה שוכרת אותו מחיידקים ומגדלת להם מכל תסיסה, ואחר כך מעכלת את החיידקים בשביל חלבון ונותנת להם לייצר לה את ויטמיני B. לסוס יש תא תסיסה אחורי עצום. ארנב אוכל את הגללים שלו כדי להעביר את המזון פעמיים. לכל חיה שחיה על צמחים יש מכונה עצומה, יקרה וגלויה לשם כך. לנו יש תא אחד, כמה שעות, ושום דבר מזה.

מקורות

חומציות הקיבה שלנו ממקמת אותנו עם אוכלי הנבלות.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

pH 1.5חומציות הקיבה האנושית, מול pH 4 עד 5 באוכלי צמחים

להעמיק

חוקרים מדדו חומציות קיבה ב-68 מיני יונקים ועופות והצליבו אותה עם התזונה. אוכלי עשב נמצאים סביב pH 4 עד 5. טורפים נמוך יותר. אוכלי נבלות, שמתמודדים עם העומס המיקרוביאלי הכבד ביותר, הם החומציים מכולם, וה-pH האנושי של כ-1.5 יושב בדיוק שם. חומצה כזו יקרה מטבולית ומסוכנת ביולוגית, ושום דבר לא מפתח אותה בלי לקנות משהו בתמורה. זה מסנן מחטא לבשר. זה הכלי הלא נכון לעלה.

מקורות

מערכת העיכול שלנו בנויה הפוך מקוף שאוכל עלים.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

הפוךהמעי הדק הוא 56 עד 60% מנפח המעי, והגס רק 17 עד 20%

להעמיק

בכל היונקים, אוכלי עלים נשלטים על ידי המעי הגס ואוכלי בשר נשלטים על ידי המעי הדק. אצל גורילה המעי הגס הוא החלק הגדול ביותר. אצל אדם, המעי הדק הוא כ-56 עד 60 אחוז מנפח המערכת והמעי הגס הוא כ-17 עד 20 אחוז. המעי הדק הוא המקום שבו נספגים חלבון ושומן; המעי הגס הוא המקום שבו נתססים סיבים צמחיים. מערכת העיכול שלנו מקדישה את הנפח שלה לתפקיד הראשון.

מקורות

המוח האנושי שולם במערכת עיכול קטנה יותר.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

מוח תמורת מעיאצל פרימטים, גודל מוח וגודל מעי מתחלפים זה בזה

להעמיק

המוח שלכם הוא כ-2 אחוז מהגוף ושורף כ-20 אחוז מהאנרגיה במנוחה. משהו היה צריך לשלם על זה. בין פרימטים, גודל המוח וגודל מערכת העיכול מתחלפים זה בזה, כי שניהם רקמה יקרה על תקציב קבוע. לאדם יש מוח גדול במיוחד ומערכת עיכול קטנה במיוחד. מערכת עיכול קטנה אפשרית רק על מזון צפוף ועכיל בלי תסיסה ארוכה.

מה אנחנו מודים בו

בישול הוא חלק מהתשובה, לא רק בשר, ובישול הופך גם מזון צמחי לעכיל בהרבה. לדעתנו זה תומך במסגרת ולא סותר אותה: התזונה האנושית תמיד דרשה עיבוד שאדם עושה.

מקורות

פרי הוא החלק היחיד בצמח שהתפתח כדי שיאכלו אותו.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

הוא מפרסםפרי משנה צבע, ממתיק ומריח כשהוא בשל, ושום חלק אחר לא

להעמיק

צמח לא יכול לפזר את הזרעים שלו, ולכן הוא עושה עסקה: הוא עוטף אותם במשהו כל כך מפתה שחיה תיקח אותם איתה. פרי משנה צבע כשהוא מוכן, מתמתק כשהוא מוכן, ומריח. שום דבר אחר בצמח לא עושה את זה. פרי לא בשל עמוס בהגנות מרות שנושרות כשהזרע מבשיל, והזרע עצמו או משוריין או פשוט רעיל. הצמח אומר לכם איזה חלק הוא ארוחה. עלה שנאכל מפסיד; פרי שנאכל מנצח.

מה אנחנו מודים בו

פרי מודרני עבר השבחה למתיקות ולגודל במשך מאות שנים. תפוח פרא ותפוח מהסופר הם לא אותו מזון. פרי שלם הוא עדיין החבילה המקורית, והוא עדיין דבר אחר מסוכר מופק.

מקורות

הפסקנו לייצר ויטמין C בעצמנו, והגן עוד שם.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

גן שבורהגן לאנזים האחרון עדיין ב-DNA שלנו, כבוי

להעמיק

כמעט כל יונק מייצר ויטמין C בכבד שלו. אנחנו לא. הגן לאנזים האחרון בשרשרת עדיין ב-DNA שלנו, כבוי. אותו אובדן קרה באופן עצמאי אצל פרימטים אחרים ואצל עטלפי פירות. שושלת יכולה להרשות לעצמה לזנוח מסלול מטבולי רק כשהתזונה מספקת את התוצר באופן אמין.

מה אנחנו מודים בו

גם באיברים טריים ובדם של חיות יש ויטמין C, וכך אוכלוסיות שכמעט לא אכלו צמחים נמנעו מצפדינה. זה שייך לאותה פסקה אם אנחנו כנים, והוא כאן.

מקורות

בשר אדום במשפט

מה בשר אדום נותן לכם, והטיעון נגדו, מחקר אחר מחקר.

כשמודדים רכיב אחר רכיב, מזון מן החי נמצא בראש הרשימה, ובשר איברים חזק מכולם בכל הרכיבים.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

11 מתוך 12 המוביליםמקורות המזון הטובים ביותר לרכיבים שהחסר בהם הכי נפוץ הם מזון מן החי

להעמיק

מחקר מ-2022 בנה מאגר עולמי של הרכב מזונות ודירג אותם לפי הריכוז שבו הם מספקים שישה רכיבים תזונתיים שחסרים לעתים קרובות בתפריט ברחבי העולם, במיוחד במדינות עניות: ברזל, אבץ, חומצה פולית, ויטמין A, סידן וויטמין B12. מתוך 12 המזונות שהוא מנה כמקורות המובילים, 11 הם מזון מן החי, ובהם בשר בקר, ובשר איברים הוא החזק מכולם בכל הרכיבים. נתוני משרד החקלאות האמריקאי מראים מה זה אומר בצלחת. 100 גרם כבד בקר מטוגן מכילים בערך פי 35 מהערך היומי של ויטמין B12, יותר מפי 8 מוויטמין A, בצורתו המוכנה, ופי 16 מהנחושת, יחד עם כ-27 גרם חלבון מלא. קציצת בקר רגילה של 100 גרם נותנת 25 גרם חלבון, בערך את הכמות היומית של B12 ויותר ממחצית הכמות היומית של אבץ, בצורות שהגוף סופג היטב (ראו המדע).

מה אנחנו מודים בו

המזון הצמחי היחיד ברשימה הוא ירקות עלים ירוקים כהים, והדירוג מכסה שישה רכיבים, לא כל רכיב שהגוף צריך. הכבד עשיר כל כך שיש לו גם תקרה: ויטמין A שבו מצטבר בגוף, ולכן פעם או פעמיים בשבוע מספיקות, לא כל יום. ובשר שריר לבדו דל בוויטמין C ובחומצה פולית. אנחנו אומרים שהמזונות הטובים ביותר מן החי, ובהם בשר איברים ובשר אדום, הם המקורות העשירים ביותר לרכיבים שחסרים לאנשים לעתים הכי קרובות, לא שהם המזונות היחידים ששווה לאכול.

מקורות

הפרידו את הנקניקיות מהסטייק, ורוב האות של מחלות לב הולך עם הנקניקיות.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

9% מול 18%יותר מחלות לב לכל 50 גרם ביום, בשר אדום לא מעובד מול מעובד

להעמיק

רוב הכותרות על "בשר אדום" מערבבות סטייק עם נקניקיות, בייקון ופסטרמה. כשהחוקרים מפרידים ביניהם, התמונה משתנה. מטא-אנליזה של הרווארד על יותר ממיליון איש מצאה שאין קשר ברור בין בשר אדום לא מעובד למחלות לב, וסיכון גבוה ב-42 אחוז עם בשר מעובד, שבכל מנה הכיל בערך פי ארבעה נתרן. ניתוח גדול יותר מאוקספורד ב-2023 מצא קשר קטן לבשר אדום לא מעובד, 9 אחוז לכל 50 גרם ביום, מול 18 אחוז לבשר מעובד. מחקר PURE, עם 134,297 איש ב-21 מדינות, לא מצא עלייה בתמותה או במחלות לב עם בשר אדום לא מעובד, ומצא 51 אחוז יותר מקרי מוות ב-150 גרם או יותר של בשר מעובד בשבוע.

מה אנחנו מודים בו

ממצא תצפיתי, ובסוכרת עוף מראה כמעט את אותו קשר. בסוכרת התמונה פחות טובה לנו. ב-31 מחקרים ב-20 מדינות ועם כמעט 2 מיליון איש, בשר אדום לא מעובד נקשר ל-10 אחוז יותר סוכרת מסוג 2 לכל 100 גרם ביום. עוף נקשר לקשר דומה, אם כי פחות יציב (8 אחוז), וזה מקשה להאשים דווקא את הבשר האדום, אבל האות עקבי. ומחקר PURE בדק בעיקר אנשים שאוכלים מעט בשר במונחים אמריקאיים, במדינות שבהן יותר בשר מסמן לעתים קרובות יותר כסף ורפואה טובה יותר.

מקורות

מי שאכלו הכי הרבה בשר אדום במחקרים האלה גם עישנו יותר, זזו פחות ושקלו יותר.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

פי 3 מעשניםבקרב הגברים שאכלו הכי הרבה בשר אדום, מול הכי מעט, במחקר של 545,000 איש

להעמיק

במחקר NIH-AARP, המקור של הרבה כותרות בנוסח "בשר אדום הורג", הגברים שאכלו הכי הרבה בשר אדום עישנו פי שלושה (14.8 מול 4.9 אחוז) והתאמנו במאמץ גבוה חצי מהם. הם היו כבדים יותר, אכלו חצי מכמות הפירות ופחות מהם סיימו תואר. אצל הנשים הדפוס היה זהה. ה"בשר האדום" של המחקר גם כלל בייקון, נקניקיות, נקניקים והבשר שבפיצה ובלזניה. חוקרים יכולים לתקנן להרגלים שהם מדדו, לעולם לא לאלה שלא מדדו. זה הסיכון של הטיית המשתמש הבריא: במשך עשרות שנים, לאכול פחות בשר אדום היה מה שאנשים שמקפידים על בריאות עשו, ולכן מי שאכלו פחות ממנו נטו להיות בריאים יותר גם בדרכים אחרות.

מה אנחנו מודים בו

ממצא תצפיתי, אבל עקבי, עולה עם הכמות ומופיע גם אצל מי שמעולם לא עישנו. הקשר החזיק גם אצל מי שמעולם לא עישנו, הוא עולה בהדרגה עם הכמות, והוא מופיע במחקרים בכמה יבשות, ובלבול גורמים לבדו לא מסביר את זה בקלות. המחקר החזק ביותר נגד בשר אדום לא מעובד, ממחקרי האחיות ואנשי מקצועות הבריאות הוותיקים של הרווארד, מצא שיעור תמותה גבוה ב-13 אחוז לכל מנה יומית אחרי תקנון. הוא עדיין תצפיתי, והקבוצות שלו מראות את אותו דפוס: בקרב הגברים, 5 אחוז מאוכלי הבשר האדום המעטים ביותר עישנו, מול 14.5 אחוז מהמרובים ביותר. עלייה הדרגתית עם הכמות היא גם בדיוק מה שהטיית המשתמש הבריא הייתה יוצרת, כי ככל שאנשים אכלו יותר בשר אדום, כך הם נטו פחות לשמור על בריאותם.

מקורות

בבריטניה, צמחונים מתו באותו שיעור כמו אוכלי בשר מאותו רקע.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

אותה תמותהצמחונים בבריטניה מול אוכלי בשר מאותם חוגים

להעמיק

אם הבשר היה הגורם, צמחונים היו אמורים לחיות יותר מאוכלי בשר גם כששתי הקבוצות באות מאותו מקום בחיים. שני מחקרים מאוקספורד בדקו את זה ב-60,310 מבוגרים בריטים, וגייסו את אוכלי הבשר מאותם חוגים כמו הצמחונים, לעתים קרובות חברים וקרובי משפחה שלהם. הצמחונים מתו באותו שיעור כמו אוכלי הבשר הרגילים. באוסטרליה, מחקר של 243,096 מבוגרים גם לא מצא הבדל ברור אצל צמחונים. בשמונה מחקרי עוקבה באסיה, בשר אדום אפילו נקשר לפחות תמותה ממחלות לב וכלי דם אצל גברים, אבל שם אכילת בשר מסמנת שגשוג, גורם מבלבל שפועל לטובתנו, ולכן אנחנו לא נותנים לזה משקל רב יותר מאשר למחקרים האמריקאיים.

מה אנחנו מודים בו

ממצא תצפיתי: אותו שיעור תמותה, אבל אצל הצמחונים פחות מחלות לב ויותר שבץ. לצמחונים בבריטניה היו פחות מקרי מוות מסרטן הלבלב ומסרטני דם, ומי שאכלו מעט בשר הסתדרו מעט טוב יותר מאוכלי בשר רגילים (בערך 7 אחוז, על גבול המובהקות הסטטיסטית). אותה קבוצה מאוקספורד מצאה אצל הצמחונים 22 אחוז פחות מחלת לב איסכמית, ויותר שבץ. המחקר המוכר ביותר בכיוון ההפוך, Adventist Health Study-2, מצא תמותה נמוכה ב-12 אחוז אצל הצמחונים שלו, בקהילה שגם נמנעת מעישון ומאלכוהול. וצמחוני מול אוכל בשר משווה תזונות שלמות, לא מינונים של בשר.

מקורות

ניסויי האכלה קצרים מצאו שבשר אדום לא החמיר כולסטרול, לחץ דם או סוכר בדם.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

24 ניסוייםשבהם האכילו אנשים בבשר אדום, בלי שינוי בכולסטרול או בלחץ הדם

להעמיק

כל מה שהיה עד כאן השווה אנשים שבחרו את התזונה שלהם בעצמם. הניסויים האלה קבעו את התזונה. מטא-אנליזה של 24 ניסויים אקראיים השוותה לפחות חצי מנה של בשר אדום ביום מול פחות, ולא מצאה שום השפעה על כולסטרול, טריגליצרידים או לחץ דם. ניתוח שני של 24 ניסויים לא מצא השפעה על סוכר בדם, על אינסולין או על סמן דם מקובל לדלקת. סקירה של 36 ניסויים בהובלת חוקרים מהרווארד מצאה שבשר אדום לא שונה, בסך הכול, מהתזונות שהושווה אליהן.

מה אנחנו מודים בו

ניסויים אמיתיים, אבל קצרים, מודדים סמנים, וחלבונים מהצומח הצליחו יותר בכולסטרול. הניסויים האלה נמשכו שבועות עד חודשים ומדדו סמנים, לא התקפי לב. לעומת שעועית, סויה או אגוזים, הכולסטרול ירד פחות על בשר אדום (לעומת דגים, הוא ירד יותר). החוקר הבכיר בשניים מהניתוחים האלה קיבל מימון מחקר מארגוני בקר ומזון אחרים, אם כי לא לעבודה הזו. והניסויים האלה לא אומרים כלום על המעי הגס. בניסוי האכלה של 15 יום, אצל 21 אנשים שאכלו 420 גרם בשר אדום ביום, קרוב לחצי קילו, נמצאו יותר תרכובות במעי שעלולות לפגוע ב-DNA, ויותר מהסמן של פגיעה כזו בתאי המעי הגס, מאשר בתזונה צמחונית. ברזל ההם הוא כנראה הגורם, וראיות מהסוג הזה הן מה שהביא את סוכנות הסרטן להגדיר בשר אדום כמסרטן בסבירות גבוהה. אלה סמנים, לא תוצאות, אבל הם אמיתיים. בניסוי אחר, חודש של בשר אדום יותר מהכפיל את רמת ה-TMAO בדם, תרכובת שנקשרה למחלות לב, לעומת בשר לבן או תזונה בלי בשר, והרמה ירדה בחדות תוך ארבעה שבועות מההפסקה. אבל ה-TMAO עצמו הוא קנה מידה רעוע: ארוחת דגים אחת העלתה אותו בדם ובשתן פי 46 עד 62 יותר מבקר או מביצים, ומחקרים גנטיים לא מצאו שהוא גורם למחלות לב.

מקורות

שני ניסויי התזונה הגדולים שהפחיתו בשר אדום לא ראו ירידה במחלות לב, בסרטן המעי או בתמותה.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

48,835 נשיםבניסוי הגדול ביותר שהפחית בשר אדום: שנים אחר כך, לא פחות מקרי מוות

להעמיק

ב-Women's Health Initiative, נשים שובצו באקראי לתזונה דלת שומן, וכחלק ממנה הן אכלו בערך חמישית פחות בשר אדום. במשך שמונה שנים לא היה שינוי במחלות לב, בשבץ או בסרטן המעי הגס, ובמעקב ארוך יותר, גם לא בתמותה הכוללת. בניסוי למניעת פוליפים, 2,079 אנשים שהוסרו להם גידולים טרום-סרטניים מהמעי הגס אכלו בערך 30 אחוז פחות בשר אדום כחלק מתזונה עתירת סיבים ודלת שומן. ארבע שנים אחר כך הגידולים חזרו באותו שיעור: 39.7 אחוז מול 39.5. סקירה של כל 12 ניסויי הבשר האדום שעמדו בתנאים הסיקה שאכילת פחות בשר אדום אולי משנה מעט או כלום למחלות לב, לסרטן או לתמותה.

מה אנחנו מודים בו

אף ניסוי מעולם לא שיבץ אנשים להרבה בשר אדום מול מעט מאוד ועקב אחריהם שנים. הניסויים האלה הפחיתו אותו במתינות ושינו דברים אחרים באותו זמן, ועם הפחתה קטנה כל כך, אף אחד מהם לא יכול היה לזהות השפעה בגודל שהמחקרים התצפיתיים מרמזים עליו. לכן הניסוח הכן הוא שהניסויים לא מראים נזק, לא שהם מוכיחים בטיחות. הפער הזה עובד לשני הכיוונים: גם לטיעון נגד בשר אדום אין ניסוי שעומד מאחוריו.

מקורות

גם כשלוקחים אותו כפשוטו, הסיכון מבשר אדום לאדם הוא קטן, ורמת הוודאות של הראיות נמוכה.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

4 מתוך 1,000פחות מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם ב-11 שנים, מ-3 מנות פחות בשבוע, לכל היותר

להעמיק

פאנל בינלאומי דירג את הרשומה התצפיתית (55 מחקרי עוקבה ויותר מ-4 מיליון איש לתוצאות לב ומטבוליזם, ועוד סקירה נפרדת לסרטן) בשיטת GRADE, השיטה שבה מדרגים ראיות להנחיות קליניות. אכילה של שלוש מנות פחות של בשר אדום לא מעובד בשבוע נקשרה לכ-4 מקרי מוות פחות ממחלות לב וכלי דם לכל 1,000 איש ב-11 שנים, ו-7 מקרי מוות פחות מסרטן לכל 1,000 לאורך החיים, בוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד. סקירה מ-2022 ב-Nature Medicine דירגה כל קשר של בשר אדום לא מעובד כחלש ולא מצאה שום ראיה לגבי שבץ. סוכנות הסרטן של ארגון הבריאות העולמי אכן שמה בשר מעובד באותה קבוצה כמו טבק, אבל הקבוצה הזו אומרת עד כמה הסוכנות בטוחה שמשהו יכול לגרום לסרטן, לא כמה סיכון הוא מוסיף. למנה יומית של 50 גרם בשר מעובד, הסיכון הזה הוא פחות מנקודת אחוז אחת של סרטן המעי הגס לאורך החיים.

מה אנחנו מודים בו

סיכום של מחקרים תצפיתיים, שהסקירות עצמן מדרגות כחלשים. קטן לאדם הוא לא אפס ברמת האוכלוסייה, ו-GRADE מתחילה כל מחקר תצפיתי בוודאות נמוכה, כך שהדירוג משקף בחלקו את השיטה ולא רק את הנתונים. הסקירה מ-2022 עדיין מצאה סיכון גבוה לפחות ב-6 אחוז לסרטן המעי הגס, 3 אחוז לסרטן השד ו-1 אחוז למחלות לב ולסוכרת מסוג 2, וצריכת הסיכון הנמוך ביותר שלה הייתה אפס (בטווח רחב מאוד). ההמלצה של הפאנל להמשיך לאכול בשר כרגיל ספגה ביקורת חריפה, ולכן אנחנו מצטטים את המספרים שלו, לא את ההמלצה. בשר אדום לא מעובד נמצא בקבוצה 2A של סוכנות הסרטן, "מסרטן בסבירות גבוהה".

מקורות

לקטים-ציידים, שרובם אוכלים הרבה מזון מן החי, כמעט אף פעם לא משמינים.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

פחות מ-5%השמנה בקרב לקטים-ציידים, מול כ-42% מהמבוגרים האמריקאים

להעמיק

סקירה של בריאות לקטים-ציידים מעמידה את ההשמנה על פחות מ-5 אחוז, ומוצאת שמחלות לב ומחלות מטבוליות נדירות. אלה אותם סוגי חברות שלפי התיעוד האתנוגרפי קיבלו לרוב יותר ממחצית המזון שלהן מבעלי חיים. בני ההדזה בטנזניה, מהנמדדים ביותר, נמצאים בממוצע על מדד מסת גוף של כ-20, ובמדגם קטן של 23 מבוגרים, הכולסטרול ושאר סמני הלב היו בטווח הבריא. שיעורי המחלה שאנחנו מתייחסים אליהם כנורמליים לא נורמליים לבני אדם. הם נורמליים לבני אדם שאוכלים מזון תעשייתי.

מה אנחנו מודים בו

התזונות של לקטים-ציידים משתנות. חלקן עתירות בשר, וחלקן, כמו של הצ'ימאנה (ראו מאה השנים האחרונות), מבוססות בעיקר על עמילן ונקיות באותה מידה ממחלות לב; ביקורת ידועה על הערכות המזון מן החי מעלה בדיוק את הנקודה הזו. חלק מבני ההדזה המבוגרים כן מפתחים לחץ דם גבוה, בערך חמישית עד רבע מבני ה-40 ומעלה, אם כי הרבה פחות מאשר בארצות הברית. בני המסאי, על בשר וחלב, סבלו מעט ממחלות לב בחייהם אבל נמצאה אצלם מחלת עורקים אמיתית בנתיחה. לכן אנחנו לא טוענים שבשר מרזה, או שהוא מגן על העורקים. אנחנו טוענים שהמחלות שאנחנו מתייחסים אליהן כנורמליות נדירות בכל מקום שבו אין מזון תעשייתי, לא משנה כמה בשר אוכלים.

מקורות

כמות הבקר לכל אמריקאי ירדה ביותר משליש מאז 1976, והאמריקאים חלו יותר בכל זאת.

מרמז: מחקר קטן, סקר, תיעוד היסטורי, או הסקה מעקרונות ראשונים.

ירידה של 37%בבקר הזמין לכל אמריקאי מאז השיא של 1976

להעמיק

לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי, בקר ללא עצם הזמין לאדם הגיע לשיא ב-1976 עם 88.8 ליברות בשנה וירד ל-56.2 ליברות עד 2021. באותם עשורים ההשמנה בקרב מבוגרים טיפסה לכ-42 אחוז והסוכרת הפכה לדבר רגיל. אם הבקר היה מניע את העקומות האלה, הן היו אמורות להתכופף לכיוון השני. מה שעלה במקום זה היה מזון אולטרה-מעובד ושמן זרעים (ראו מאה השנים האחרונות).

מה אנחנו מודים בו

אלה נתוני זמינות, לא צריכה שנמדדה. העוף יותר מהוכפל באותה תקופה, כך שסך הבשר עלה ולא ירד. קו מגמה לא מוכיח כלום בעצמו, וזה בדיוק הכלל שאנחנו מחילים על הצד השני. מה שהוא כן שולל הוא הסיפור הפשוט שלפיו האמריקאים חלו כי אכלו יותר בשר אדום. הוא לא יכול לבדוק את הטיעון האמיתי נגד בשר אדום, סיכון נוסף מתון לסרטן המעי הגס ולסוכרת, שקטן מדי מכדי להיראות במגמה לאומית.

מקורות

האימון

למה עשרים דקות בשבוע הן המינון, לא פשרה.

הניתוח הגדול ביותר מצא את שיעור התמותה הנמוך ביותר בפחות משעה בשבוע.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

30 עד 60 דקותאימוני כוח בשבוע, שם התמותה מכל סיבה היא הנמוכה ביותר

להעמיק

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של אימוני כוח ותמותה מצאו סיכון נמוך ב-10 עד 17 אחוז לתמותה מכל סיבה, למחלות לב, לסרטן ולסוכרת, כאשר הסיכון הנמוך ביותר הוא בסביבות 30 עד 60 דקות של חיזוק שרירים בשבוע ואין תועלת נוספת מבוססת מעבר לכשעה. השיטה שלנו קובעת 20 דקות של מאמץ מקסימלי בשבוע. זה לא מתחת לראיות. זה הקצה היעיל של החלון שהראיות מצביעות עליו.

מקורות

דקה אחת של עבודה קשה השתוותה לחמישים דקות של אופניים.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

60 שניותמאמץ מרבי לאימון, שהשתווה ל-50 דקות אופניים מתונות

להעמיק

במשך שנים עשר שבועות, ניסוי מבוקר נתן לקבוצה אחת לבצע שלושה ספרינטים של 20 שניות בכל הכוח, כלומר דקה של עבודה קשה בתוך אימון של עשר דקות, שלוש פעמים בשבוע. הם השתוו לקבוצה שעשתה 50 דקות של רכיבה מתמשכת בעצימות בינונית במדדי צריכת חמצן שיאית, רגישות לאינסולין ותכולת מיטוכונדריה בשריר, בחמישית מנפח האימון. מחקר מוקדם יותר מצא אותו דבר בשבועיים.

מקורות

כמה דקות של תנועה נמרצת ביום, במדידת מכשיר, קושרו לתמותה נמוכה בהרבה.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

3 עד 4 דקות ביוםתנועה נמרצת ביום, שנמדדה ב-25,000 מבוגרים שלא התאמנו כלל

להעמיק

יותר מ-25,000 מבוגרים שלא התאמנו כלל ענדו מודדי פעילות. אפילו שלוש עד ארבע דקות ביום של תנועה נמרצת, מהסוג שנוצר מעליית מדרגות או נשיאת קניות, נקשרו לתמותה נמוכה משמעותית מכל סיבה, ממחלות לב ומסרטן, ביחס מנה-תגובה כמעט קווי. המדידה הייתה מכשיר ולא שאלון, וזה יתרון גדול. בנפרד, 15 דקות ביום של פעילות בעצימות בינונית נקשרו לשלוש שנות חיים נוספות, כשכל 15 דקות נוספות הוסיפו מעט מאוד.

מקורות

לבניית שריר, כמה חזק אתם הולכים קובע וכמה כבד לא.

ניסוי: ניסוי מבוקר, מדידה ישירה, או מנגנון שאין עליו מחלוקת.

מאמץ, לא משקלהגדילה דומה על פני טווח עומסים כשמגיעים קרוב לכישלון

להעמיק

מטא-אנליזה מצאה שגדילת השריר דומה על פני טווח רחב של עומסים כשהסטים נלקחים קרוב לכישלון. כוח מקסימלי עדיין מעדיף משקל כבד, כמצופה, אבל הגדילה לא מתעניינת. זה כל ההיתר לאימון במשקל גוף: שכיבת סמיכה שנלקחת לכישלון אמיתי עושה את אותה עבודה כמו לחיצת חזה שנלקחת לכישלון אמיתי. בהשוואה ישירה, אימון מתקדם של שכיבות סמיכה השתווה לאימון לחיצת חזה בכוח פלג הגוף העליון.

מקורות

חוקרים כבר תיארו את השיטה שלנו בסקירה.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

פעמיים בשבועאימון בנפח נמוך, מאמץ גבוה וכל הגוף, בסקירה שפורסמה

להעמיק

סקירה שנכתבה על ידי האנשים שהריצו חלק גדול מהניסויים עצמם פירטה איך להתאמן לכוח ולמסה בזמן המינימלי. המסקנות שלהם תומכות באימון בנפח נמוך, במאמץ גבוה, רב-מפרקי, לכל הגוף, פעמיים בשבוע. גם שני אימונים לקבוצת שריר בשבוע נמצאים בעקביות באופטימום או קרוב אליו בספרות. ואחרי שהכושר נבנה, הוא נשמר בשבריר מהאימון שבנה אותו.

מקורות

יותר זה לא יותר טוב, ובגלל זה אנחנו מגבילים.

חזק: מחקר גדול, מטא-אנליזה, או כמה קווי ראיות עצמאיים שמסכימים ביניהם.

המנוחה היא העיקרבניית החלבון בשריר נשארת מוגברת 24 עד 48 שעות אחרי אימון

להעמיק

סינתזת חלבון בשריר נשארת מוגברת בערך 24 עד 48 שעות אחרי אימון קשה ואז חוזרת לנורמה. הגדילה קורית בחלון הזה, לא באימון עצמו. אימון של אותה רקמה לפני שהיא סיימה להוסיף את ההסתגלות קוטע בדיוק את מה ששילמתם עליו. האימון הוא הבקשה. ההתאוששות היא האספקה. שתי בקשות בשבוע, שנעשות כמו שצריך, עם זמן למלא אותן.

מה אנחנו מודים בו

ספורטאים תחרותיים מתאמנים שעות, ובשבילם זו עסקה רציונלית עבור אחוזי הביצוע האחרונים. אנחנו לא טוענים ש-20 דקות יהפכו אתכם לספורטאים. אנחנו טוענים שהן קונות כמעט את כל הבריאות.

מקורות

מה אנחנו לא טוענים

זה חשוב כמו כל השאר. עמוד שמחזיק רק ראיות תומכות הוא עלון פרסומי, לא הוכחה.

  • אנחנו לא טוענים שזו הדרך היחידה שבה מישהו הבריא. אנשים הבריאו בהמון תזונות שונות, ומה שמשותף לרובן הוא שהן הוציאו מזון מעובד.
  • אנחנו לא טוענים שירקות הם רעל. אנחנו טוענים שהם אופציונליים, שהם לא חינם, ושהדרך הכנה לגלות איך הגוף שלכם מגיב אליהם היא להוציא אותם לשבועיים ולראות.
  • אנחנו לא מסתירים את הראיות שנגדנו. שומן רווי כן מעלה כולסטרול LDL. נתוני הסיבים טובים יותר משהיינו רוצים. בעיית המשתמש הבריא שאנחנו מעלים נגד מחקרי הבשר האדום חלה באותה מידה על מחקרי הפעילות הגופנית שבקטגוריית האימון, ואחד מהם מאחד את אותו מחקר NIH-AARP. ההתנגדויות החזקות מקושרות בעמוד הזה, ליד הטענות שהן מאתגרות.
  • אנחנו לא טוענים שהוכח בניסוי ארוך טווח שבשר אדום בטוח. ניסוי כזה מעולם לא נערך, לאף כיוון. וגם הטיעון נגד בשר אדום לא מעובד אינו ריק: הקשרים שלו לסרטן המעי הגס ולסוכרת מסוג 2 קטנים אבל עקביים במחקרים התצפיתיים, ולקשר לסרטן המעי הגס יש מנגנון סביר. אנחנו קוראים את הסיכון הזה כקטן ולא ודאי, לא כאפס, ובשר אדום במשפט מראה בדיוק איפה הראיות נעצרות.
  • אנחנו לא רופאים. שום דבר כאן לא מאבחן ולא מטפל בכלום, ואם בדיקות הדם שלכם משתנות, זו שיחה עם הרופא שלכם ולא איתנו.

אף אחד לא מתווכח עם ניסוי שהוא עשה על עצמו. שני אימונים של עשר דקות בשבוע במשך חודש הם שמונים דקות. אם שום דבר לא ישתנה, הפסדתם שמונים דקות.

התוצאות שייכות לאלוהים. ההשתדלות היא החלק שלכם.

הגישו מועמדות לליווי

העמוד הזה הוא חינוך, לא ייעוץ רפואי. קראו את הצהרת הבריאות.